בן הרב חנוך אנג'ל, מחכמי ארץ ישראל ומגדולי רבני ירושלים. גאון בתורה בנגלה ובנסתר. ראב"ד הספרדים בירושלים וראש ק"ק חסידים בית אל. התעסק גם בצורכי ציבור והיה מגבאי וראשי כוללות עדת הספרדים בירושלים.

נתבקש לישיבה של מעלה ביום כ"ח שבט שנת התרס"ז. על מצבתו נחקק: "איש אשר הערה למות נפשו על קיום דגל התורה, פאר החכמים ונזר החרדים".

חיבר את הספר "מצודת הרוו"א". חידושי תורתו נדפסו בחוברות תורה שיצאו בזמנו בירושלים.